אז נכון שמדדים עולים לאורך זמן, אך זה לא משנה כי רבים מפסידים מההשקעה בהם

ההנחה שהמדדים עולים לאורך זמן היא נכונה ומוכחת. אך יש בהשקעה במדדים גורם נסתר שגורם, לרבים מידי מאיתנו, להפסיד גם אם נשקיע לטווח ארוך במדד שעלה ועלה. סח'בק לא מתכוון לעמלות קנייה/מכירה שאנו משלמים גם לא על דמי הניהול שמשלמים לקרן הסל ולא על דמי המשמרת אשר משלמים לבנק (כן מצחיק אבל יש כאלו שעדיין משלמים דמי משמרת)

זה קצת ישמע שחצני מצידי אבל אני, במהלך הקריירה של יועץ, ליוויתי יותר 1500 לקוחות אשר השקיעו כספים בשוקי ההון. והכוונה זה להחתים אותם על הסכם השקעות, לנתח יחד עמם את צרכי ההשקעה. לעבוד על תיק ההשקעות בשוטף: ביצוע קניות מכירות, לקבל טלפון מידי פעם מהלקוח.ה, ליזום מעת לעת שיחת טלפון ממני. לעבור יחד עמם אירועים טובים ואף קשים. היה לנו מישהו שאחראי לעבור כל יום על כל מודעות האבל למקרה שלקוח שלנו נפטר חלילה. עברנו חתונות וגירושין, קניות של נדל"ן פיזי, ירושות, אירועי מס ומה לא.

לפני שתאמרו שהמדד עולה לאורך זמן.

הדבר החשוב ביותר אשר הייתי משקיע בו את מירב המשאבים היה האסטרטגיה. מבחינה טקטית היו לנו את כל סוגי מכשירי הני"ע לכל טווח השקעה ומצב מיסויי. וגם במחירים תחרותיים כי השוק הציע מגוון רחב. אך עיקר ההצלחות/כישלונות היו מבחינה אסטרטגית. כבר אז עבדתי בשיטת השכבות, פירטתי עליה בפוסטים קודמים בבלוג שלי, אך גם כאשר חילקנו את העוגה לשכבות שונות אשר מתאימות לכל מיני צרכים של הלקוח ואפילו גם לאסון לא צפוי, קשה לפגוע ועוד יותר קשה להתמיד. כל שיטת השכבות מנסה לצמצם תופעות דופמינים כאשר השוק עולה. ולצמצם בנור-אדרנלין וסרוטנין כאשר השוק יורד (ובכך לחסוך את השימוש בתרופות NSRI אשר עליהן הפסיכיאטר שלי המליץ) כבר כתבתי בפוסט קודם שתיק אשר עובד טוב לא מרגישים אותו כלל, או כמה שפחות.

כאשר לקוח היה פונה אלי ומבקש לעשות שינוי בתיק ההשקעות, הייתי בודק היטב ולפעמים הייתי משיב לו "המתן ותתקשר אלי עוד שבוע, אתה לא באמת רוצה/צריך לעשות שינוי" המסע הזה של השקעות הוא לא קל בכלל. קוראים לנו אירועים קיצוניים גם ברמה האישית וגם לכל החברה. לי כמנהל השקעות היה מאד קשה להתמודד עם החדשות של שמונה בערב. יושב הלקוח על הספה וטוחנים לו בשכל כמה רע "אז למה לי להשקיע במניות? תמכור לי את כל התיק" גם היה קשה לי להתמודד עם FOMO "שכן שלי התעשר מביטקויין ואתה מזדחל עם ההשקעות שלי" כמובן שללקוחות זה היה יותר קשה. אולי נשקיע כרגע במדד S&P500 לעוד 15 שנה אבל התנודות בדרך יכולות לגרום לנו לחרדות רציניות, חלקנו אף ילכו לעולמם רק בגלל הסיבה הזו, ואני אומר זאת מידיעה לא הערכה. המדד, לעומת זאת, לא יושפע מכל זה הוא יעלה בעשר שנים הקרובות. לנו יש 30% סיכוי שנתגרש, המדד לא. קרה לי המון שלקוח לקח אותי לשיחה ואמר לי שהוא פשוט לא עומד בכל זה. מזכיר שבתחילת הפעילות מולי בנינו לו תיק שמתאים לאופי שלו, מה לעשות הוא לא ידע איך יתנהג בפועל כשהסיכון מתגשם.

הייתי משקיע שעות בלנסות לשכנע את הלקוח שהוא עשיר, מסודר ושאין לו סיבה לדאגה – אבל הוא בשלו, ממשיך עם החרדה הקיומית כאילו הוא מינימום סטודנט בסוף החודש. אני רק יכול לקנא בעושר שלו, כי אם כבר להיכנס לפאניקה, לפחות שיהיה עם חשבון בנק מנופח. ולא עזר לי כלום חרדה זו חרדה גם אם אתה עשיר.

ובכלל, הגעתי לתובנה מעניינת לגבי פילנתרופיה של מיליארדרים: אחרי שסידרת את עצמך, את הילדים ואת הנכדים, אתה מבין שגם אם תהיה מולטי-מגה-על-חלל מיליארדר, לדאוג לנינים זה כבר בלתי אפשרי. אז מה עושים? תורמים למערכת החינוך, בריאות, או בכל דבר אחר שיגרום לנינים להפסיק לבקש ירושה מראש.

אין לי את הסטטיסטיקה הזו כמה משקיעים ישנו, במהלך הרכבת הרים הזו, את יחסם לסיכון. אבל יודע להגיד שזה הרבה מאיתנו. ובטח שלא נעלה על זה מראש בישיבה בחדר מפואר על קפה ושאלת הלקוח מה תעשה אם החסכונות שלך יירדו פתאום ב 20%? לא משנה מה הוא יענה לי כעת כי כאשר זה יקרה הוא יתנהג אחרת.

לצורך הגילוי הנאות אשמח אם הקורא יזמזם את הלחן של השיר "נשבע לך לא בוגד" שבוצע בביצועים רבים אך המוכר מכל הוא של דורון מירן, נשבע לך לא מייעץ ביחיאת עיוני לא מייעץ. או שפשוט תכנסו לעמוד הדיסקליימר שלי.