לא המטרה - הדרך

בילדותי הייתי עם המון שמחת חיים, ילד שהיה חוזר מבית הספר, לוקח כדור והולך למגרש. לא היה סלולר, לא תיאמתי שום דבר, פשוט מגיע למגרש ומשחק עם כל מי שנמצא שם. לא הייתה לי מטרה (אולי חלום מפרך להיות שחקן NBA)

ואז הגיע הצבא. למדתי אסטרטגיה לסמן מטרות וטקטיקות כדי להגיע למטרות אלו. אחר כך הגיעו התארים באוניברסיטאות, עם כל המודלים ששואפים לשיווי משקל - שוב מטרות. זהו, כאן כבר שמחת החיים של סח'בק נפגעה בצורה רצינית.

אז לאחר שמגיל 20 עד 50, תוך כדי שאיפה למטרות, רכשתי ניסיון שלימד אותי דווקא תובנות הפוכות מזה:

עם כל הזמן והמשאבים שאנו משקיעים בלהגיע למטרות, אנו מפספסים את הדרך. למעשה הדרך היא רוב משך הזמן והמטרה, נכונה ככל שתהיה אם בכלל נגיע אליה, היא רק נקודה קטנה במרחב עצום וגם באופן מפתיע, נוהגת לזוז לכיוונים לא צפויים. לא ממעיט בחשיבות התכנון והתמקדות בכיוון מסוים, בכדי לא להתפזר, אך יש לקחת את נושא המטרות בפורפורציות.

אפשר לקנות מנייה אשר נסחרת מתחת לשווי הכלכלי שלה ולסמן מטרה. אפשר גם לעשות שורט על מנייה שנסחרת מעל ערכה ולסמן מטרה. אך אפשר גם להתייחס לעובדה שרוב המניות ברוב הזמן לא נסחרות בשווי הכלכלי שלהן ומכאן להפיק את הרווח.

בואו נסתכל על החיים שלנו באותה הצורה: נולדנו כדי להעמיד צאצאים ואז למות בעוד X שנים. כן כולנו נמות, אבל בינתיים בואו נחייה.

אז קחו כדור וצאו למגרש לשחק. מבטיח לכם שהחיים יהיו יפים יותר, אולי תפגשו שם את סח'בק משחק ונהנה.

אתן דוגמא פרקטית אמיתית, אך הפעם בשם בדוי - זיו. כי נשוא הדוגמא, אז לקוח וכיום חבר טוב של סח'בק ועדיין פעיל נמרץ בשוק הריאלי ושוק ההון. הסיפור התרחש קצת לפני משבר הסאב פריים. הוא פנה לסח'בק שירכוש עבורו אגרות חוב של חברה, אשר נקלעה לקשיים, מחיר האג"ח בבורסה עמד על 26 אגורות בעוד שהפארי של אותה איגרת היה 104 אג'. התחלתי לקנות בכמה מיליוני שקלים. ונכנסתי ללחץ, מה יקרה אם תפשוט את הרגל. פניתי לאנליסטים, אשר הראו לי לפי המודלים שלהם, איך החברה אכן עומדת לפשוט רגל. יצרתי קשר בבהלה עם זיו אשר הרגיע אותי. "כן גם אני מעריך שהם עומדים לפשוט את הרגל. אני כאן בכלל בגלל הנכס שמשועבד לבעלי האג"ח. כאשר החברה תפשוט את הרגל אני רוצה להיות בעל יותר מ25% מהחוב כדי לקבל על עצמי את ניהול הסדר החוב שלהם ולמכור את הנכס המשועבד במחיר טוב". הוא הוסיף לי כסף כדי שאמשיך לקנות. המשכתי לקנות ואגרת החוב המשיכה לרדת ולהפסיד. מסקרן אתכם איך זה נגמר? לא רוצה לנדב יותר מידי פרטים כדי לא לחשוף את המקרה ואת זיו האמיתי, אך מה שקרה בפועל היה ממש לא צפוי. אפילו זיו לא צפה שזה מה שיתרחש. בואו נגיד שמתחרה רציני של אותה חברה פשט את הרגל ופתאום מלא עסקאות זרמו לחברה המאושרת שלנו. אותה אגרת שהגיעה לפחות מ 20 אג' נמכרה על ידי בהשתאות רבה בשער 106 אג' (אגב גם לאחר מכן המשיכה ועלתה ל 112 אג') החברה שלנו שנסחרה במחיר אפסי החזירה לנושים כ 1.6 מיליארד ש"ח, ביניהם גם זיו היקר שלנו. חבר יקר משוק ההון, סיכם לי את זה במשפט קצר וקולע שלפעמים צריך להתנהל נכון, בצורה שתעזור למזל הטוב להיות אפקטיבי.